סוגי מזיקים

סוגי מזיקים

לפניכם דוגמאות של חרקים נפוצים, בצירוף הסבר קצר ופשוט

תיקן אמריקאי

שמו העממי ג'וק. הוא הגדול מבין התיקנים, צבעו חום כהה, ניתן לראותו בכל חלקי הבית.

תיקן זה אוהב לחות, מקומות טחובים ולכן לרוב נמצא בארון מטבח, באזור הסיפון של הכיור.

חרק זה מוגדר כמפגע אסטטי ומעביר מחלות.

מקום הגידול שלו הוא ברכות ביוב, בסמוך לבית.

תיקן גרמני:

צבעו ג'ינג'י חום בהיר, קטן בהרבה מהתיקן האמריקאי, אוהב מקומות לחים וחמים, שלא כמו התיקן האמריקאי, שגדל בסמוך לנו, בבריכות הביוב, את התיקן הגרמני, אנו בני האדם, מזמינים לתוך ביתנו לרוב לאחר קניות בסופר. התיקנים נמצאים באריזות שתייה. התיקן הגרמני מתרבה במהירות ובכמויות גדולות, כך שניתן לשער שכעבור זמן קצר תגדל בתוך ביתנו מושבה גדולה של תיקנים. הטיפול בתיקן זה אינו פשוט, שלא כמו הטיפול בתיקן האמריקאי, בטיפול בתיקן הגרמני, דרוש ניסיון רב של המדביר. מדביר מנוסה יודע לשלב בין כמה טכניקות טיפול על מנת לקבל תוצאה טובה. תוצאה טובה במקרה זה, היא מוות של מאה אחוז מאוכלוסיית התיקנים במקום. תיקנים ככלל הם מפגעים תברואתיים.

טרמיטים:

סימני זיהוי: שבילי בוץ צרים וארוכים. מעל המשקופים יוצא שביל בוץ צר שמתארך מיום ליום. ניתן למצוא את השבילים האלה בארונות הבגדים, בעיקר בגב הארון, בארון המטבח ובמגירות. ככלל, טרמיטים פוגעים בכל מוצרי העץ. חרקים אלו הינם חרקים הפוגעים ברכוש האדם, לעיתים הנזקים גדולים מאוד.

הטיפול בטרמיטים – גם בטרמיטים דרוש ידע רב וניסיון רב של המדביר. בדירת מגורים בבניין קומות, יש צורך לקדוח בין הרצפה לפנל מספר חורים ולאחר מכן להזריק פנימה את חומר ההדברה.

בבתים פרטיים (בתי קרקע), בנוסף לקדיחות בתוך הבית, יש לטפל גם בחלק החיצוני של הבית צמוד לקירות הבית. אם ניתן יש לחפור חפירה ולאחר מכן מילוי החפירה בחומרי הדברה וכיסוי החפירה. אם אין אפשרות לחפירה, קודחים חורים גדולים סביב קירות הבית ובצמוד לו ומזריקים לתוך החורים את חומרי ההדברה. מדביר מנוסה ומקצועי יכול לתת את התוצאה הטובה ביותר.

התוצאה הטובה ביותר, היא מקום נקי מטרמיטים למשך זמן של 3 שנים לפחות.

תולעת עץ

סימני לזיהוי – חורים במשקופים וברהיטים. ניתן לראות אבקה תחת או בתוך הרהיטים, או סביב המשקופים. בשעות הלילה המאוחרות, ניתן לשמוע צקצוקים, (רעשי כרסום) אם יושבים בסמוך לרהיט הנגוע.

פרעושים:

הפרעושים הם טפילים קטנים בגודל של מילימטר עד 5 מילימטר, הפרעושים הם חרקים עוקצים, הם עוקצים בעיקר ברגליים.

לצורך גדילתם והתרבותם, הם זקוקים לדם אותו הם מוצצים מבני אדם או מבעלי חיים. כאשר הם עוקצים, יכולים הפרעושים להעביר מספר מחלות.

פשפש המיטה:

גודלו כמילימטר עד 4 מילימטר. פשפש המיטה ניזון מדם האדם. הפשפש פעיל בעיקר בלילה. ביום הוא מעדיף להסתתר. סימני זיהוי – קמתם בבוקר וחשתם גירודים בגוף, סימני עקיצה רבים על הגוף, סדינים מוכתמים בדם.

עש הבגדים

כשמו, ניתן למצאו בארונות הבגדים. סימני זיהוי – בעיקר חורים בבגדים. הטיפול נעשה בריסוס המקום הנגוע, ריסוס הדירה כדי למנוע התפשטות ועישון המקום להריגת הבוגרים.

קרצית הכלב:

חרק זה ניזון מדם בעלי החיים, כלבים בעיקר. ניתן למצאו בשטיחים, חריצים, מקומות מרבץ הכלב או על גבי הכלב.

טיפול – יש לרסס היטב את מקום מרבצו של הכלב, יש לרסס שטיחים. בבתי קרקע, יש לרסס את גינת הבית, אבנים, שבילים, חריצים וכמובן יש לבצע טיפול וטרינרי בבעל החיים עצמו.

חשופיות:

אותם דמויי שבלולים, אך ללא הבית על הגב. תולעים ארוכות בהן אנו נתקלים בפתח ביתנו.

הטפול – ריסוס חיצוני ופנימי של הבית.

זבוב החול:

זבוב החול הינו חרק ממשפחת היתושים. הוא קטן יותר מיתוש, בעל כושר תעופה מוגבל, מתקדם בעיקר בדילוגים. כמו היתוש, חרק זה הינו חרק עוקץ. שלא כמו היתוש, עקיצתו יכולה להיות בעייתית מאוד ולעיתים מותירה צלקות. (שושנת יריחו).

זבוב החול ידוע כמעביר מחלות רבות.

הטיפול – ריסוס פנימי וחיצוני, ריסוס הקירות בגובה של מטר וחצי בחלק הפנימי והחיצוני של הבית.

מכרסמים:

סדרת המכרסמים היא קבוצת היונקים הגדולה ביותר.

זוהי קבוצה מוצלחת ביותר, בקנה מידה אבולוציוני. לנו מוכרים שלושה סוגי מכרסמים. עכבר הבית, חולדת החוף והחולדה המצויה.

חולדת החוף:

לחולדת החוף שמות רבים, השם המוכר ביותר הוא עכברוש.

תיאור: משקל – 200 עד 500 גר'.

אורך הגוף – 19 עד 25 ס"מ.

אורך הזנב – 16 עד 20 ס"מ (קצר מאורך הגוף + הראש).

צבע פרווה – גב חום אפור עם גוון חלודה, גחון בהיר יותר ועפרפר, הזנב בעל שני גוונים, הצד התחתון בהיר מהעליון, אוזניים קטנות ועבות.

חולדת החוף חיה במכילות בקרקע, סמוך לבתים ותחתיהם, בגרוטאות, מצבורי אשפה, ביובים ואפיקי נחל.

חולדת החוף היא המכרסם הגדול יותר מבין השלושה.

חולדה מצויה:

לחולדה המצויה שמות נוספים כמו חולדה אלכסנדרונית וחולדה העליות.

תיאור: משקל – 150 עד 250 גר'.

אורך הגוף – 17 עד 20 ס"מ.

אורך הזנב – 20 עד 25 ס"מ (ארוך מאורך הגוף + הראש).

צבע פרווה – גוון חום צהבהב או חום אפור עד שחור.

אוזניים גדולות ודקות.

החולדה המצויה כשמה, חיה במקומות גבוהים, עליות גג, צמחייה, גדרות, עצים וחוטי חשמל.

עכבר מצוי:

תיאור: משקל – 15 עד 18 גר'.

אורך הגוף – 9 ס"מ, זנב 9 ס"מ.

צבע – גב אפור וגחון בהיר.

המכרסמים ידועים כבעלי תכונות רבות. תכונותיהם הבולטות הן: חפירה, טיפוס, קפיצה וריצה.

כושר ההישרדות של המכרסמים, תלוי בשלושה גורמים: מזון, שתייה ומסתור.

החולדות ידועות כמעבירי מחלות, בין המחלות הידועות יותר, דבר, טיפוס מוריני, לפטוספירוזיס וטיפוס המעיים.

ניתן ללכוד את המכרסמים בכמה סוגי מלכודות, כדוגמת מלכודת דריכה.